בחינת השפעתו של פסק דין 'קול העם' כפסק דין שעשה היסטוריה

ככל יצירה מעשי ידי אדם, גם פסקי דין נוטים להתיישן עם השנים ולאבד מחשיבותם. הזמן שחולף מביא איתו הלכי מחשבה חדשים, מגמות לא צפויות ומוסכמות שנסדקו, והשופטים שבתוך חברתם ועמם הם יושבים, אינם מתעלמים מהשינויים הקורים סביבם.

עם זאת, קיים בפסיקה הישראלית מספר מצומצם של פסקי דין קלאסיים באמת, כאלו שפגעי הזמן לא יכלו להם, והם ממשיכים להיות רלוונטיים לגמרי גם עשרות שנים לאחר שניתנו. בין אלו זוהר בגאון בג"צ 73/53 חברת קול העם נ' שר הפנים, פסק דין שתרומתו והשפעתו הגדולה הורגשה מיידית בישראל הצעירה של תחילת שנות החמישים, ושהינו פסק הדין המוביל מבחינת אזכורים בפסיקה לאורך השנים[1].

בעמודים הבאים אתמקד בהיבטים שונים של פסק הדין. אתחיל בסקירה ביוגרפית קצרה של נשיא בית המשפט העליון בדימוס שמעון אגרנט, אביה של הלכת 'קול העם', תוך מתן דגש לעובדות ביוגרפיות היכולות להאיר מעט על דרך הפסיקה הייחודית בה בחר ללכת.

בפרק השלישי ארצה לעסוק בבחינה עדכנית של מצב חופש הביטוי בישראל תוך התמקדות במתח בין חופש העיתונות, שהוכר כחוד החנית של חופש הביטוי בעניין 'קול העם', לבין הזכות לשם טוב, מתח בין שתי זכויות רמות מעלה המוכרות בפסיקה כנהנות מפרישת כנפיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[2]. בסקירה שאביא אנתח את חשיבותן הרבה של הזכויות המתנגשות, וכן אפרט את יסודותיהן ואת הדרכים לאזן ביניהן. כמו כן, אבדוק את דרך ההתמודדות של הפסיקה הישראלית לאורו של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ואף אתייחס לשינויים הפוקדים את עולם התקשורת בעידן המידע ואת השפעתם האפשרית על המשפט.

לבסוף, אראה את דרך התמודדותו של המשפט האמריקאי עם שאלות דומות תוך שימת דגש על ההבדל המשמעותי הקיים בין השיטות.

להמשך המאמר » שמעון אגרנט - שופט שעשה היסטוריה



[1] יורם שחר מירון גרוס וחנן גולדשמיט, "מאה התקדימים המובילים בפסיקת בית המשפט העליון - ניתוח כמותי" משפט וממשל ז (תשס"ד) 243, בע' 280-288

[2] אהרון ברק, פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית, ירושלים:נבו (1992-2001)[להלן: פרשנות במשפט], בעמ' 427-428